כולנו גדלנו על הסיפור הטרגי של בני ישראל שהיו עבדים במצרים וסנג'רו להם את הצורה. כולנו מכירים את עשר המכות האיומות שנפלו על המצרים אחת אחר השנייה, עשר מכות קשות וכואבות שבאו על מנת ללמד אותם מאיפה משתין הדג!
אני מאוד אוהבת מוזיקה מזרחית, אבל כמו שאתם ודאי כבר יודעים, לפעמים יש בה תופעות שפשוט מוציאות אותי מהכלים. באווירת חג האביב החלטתי להציג בפניכם פן קצת שונה של "עשר המכות" – קבלו את עשר המכות של המוזיקה המזרחית.
מכת הרמיקסים
הפופולאריות המבורכת של המוזיקה הים תיכונית מייצרת לנו המון אמנים ושירים חדשים, חלקם טובים ואיכותיים, אבל חלק לא מבוטל מהם מנסה למחזר, לשחזר ולרכוב על גל של טובים מהם. כאילו לא מספיקה העובדה שאנחנו נאלצים להתמודד עם הרבה סינגלים בינוניים – בזמן האחרון כמעט כל שיר "זוכה" מיידית לגרסת רמיקס משלו. אם השיר המקורי היה פחות או יותר סביר לאוזן, אחרי גרסת הרמיקס הוא הופך למזעזע במלוא מובן המילה ואחרי גרסת הצ'ילאאוט רמיקס כבר אין לי מילים. אנא מכם, הפסיקו לעייף אותנו עם גרסאות רמיקס ובואו נשאיר אותן לחתונות ואירועים בלבד. תודה!
מכת הבכורה. סינגל הבכורה
אם לפני עשור וקצת נהוג היה לשחרר שניים שלושה סינגלים לפני צאת אלבום לאוויר העולם, דבר שהיה גורם לקהל המעריצים לחכות בציפייה למועד צאת האלבום לחנויות. היום לא אלבומים ולא יער – סינגלים, סינגלים ועוד סינגלים. המושג אלבום כמעט ונכחד מן העולם. המרחב הוירטואלי והדיגיטלי מכתיב לנו חוקים משלו וכך למעשה, את ההתרגשות מהאלבומים והפלטינות של פעם מחליפים היום מספרי הצפיות ביוטיוב ומספרי הלייקים.
מכת הביקורות
מאז פרץ הז'אנר המזרחי אל קדמת הבמה בתעשיית המוזיקה הישראלית, קמים מדי חודש אמנים, "אשכנזים" מתוסכלים בדרך כלל, המשחררים קיטור לאומה. הנורמה הזאת כבר הפכה למנהג, סוג של מסורת מפוקפקת. יהורם גאון, חווה אלברשטיין, מתי כספי, אביב גפן ועוד רבים אחרים הם דוגמא קלאסית לכך. תודה לכם! כל ביקורת נוקבת שכזאת רק מדרבנת את הזמרים המזרחיים לפתוח עוד קופות בהיכל נוקיה ולהוציא לנו עוד להיט משובח וממכר שדואג לעשות בעיקר שמח.
מכת הגניבות
מי שגונב ממס הכנסה בערב שבת יגנוב לחן בולגרי בצאת השבת!
ודי לחכימה ברמיזא.
מכת ההופעות
פעם אמן לא העז להראות את הפרצוף שלו על הבמה בקיסריה אם אין לו עבר מפואר בתעשיית המוזיקה ומינימום עשרה אלבומים מצליחים מאחוריו. היום ישנם זמרים שממלאים את קיסריה מפה לאוזן כשבאמתחתם שלושה סינגלים ושני קאברים בלבד. ואני אומרת אין צורך לרוץ – גם האמנים הגדולים של היום התחילו במועדונים ועם הזמן כבשו גם את המקומות הגדולים והנחשבים. סבלנות רבותיי, סבלנות.
מכת המסחרה
האמנים של היום הם כבר מזמן לא רק זמרים, הם טאלנטים: שחקנים, מנחים, פרזנטורים, רקדנים ומה לא?!
פעם הזמרים היו עסוקים אך ורק בשירה ויצירה. תמיד חשבו על האלבום הבא על החומרים והסגנונות המפתיעים שיביאו עימו. היום נדמה לפעמים שקריירת הזימרה של האמנים עומדת בצד ומגיחה לעיתים בין קמפיין למשקפי שמש וחברת ביטוח. לעיתים אפילו נדמה שכל עניין השירה שלהם קצת מפריע באמצע כל מופע המולטי טאלנט הווירטואוזי הזה…
מכת הצדיקים
כולם מניחים תפילין, שומרי מסורת, שומרי שבת, נוסעים לאומן פעם בשנה, מודים לאלוקים בכל הזדמנות, קוראים תהילים, מוציאים שירים מסורתיים… מה אומר ומה אגיד לכם, פשוט רבנים מזמרים. זה התחיל עם שירים כמו "שלום עליכם" ו-"אנחנו מאמינים" והמשיך עם "מי שמאמין" ו-"ישראל". האמת היא שכמעט תמיד מדובר בלהיטים שהמריאו בהצלחה למקומות הראשונים במצעדי המוזיקה – ואם האל משגיח מלמעלה, מי אני שלא אברך על כך…
מכת האגו
אולי המכה החזקה מכולן והכואבת מכולן. כולנו בני אדם ולכולנו יש אגו. אבל מימדי האגו של הזמרים המזרחיים מנופחים כמעט כמו השרירים של אלי האנה לפני תחרות חשובה. הם מנהלים תחרות סמויה "למי יש יותר גדול", כגון: מי מושמע הכי הרבה ברדיו, מי פתח ראשון קופות בנוקיה, מי הכריז על זה ראשון, מי קיבל קמפיין, מי עשה מופע 360 על במה מסתובבת, מי הכריז על זה ראשון, מי עשה מליון צפיות ביוטיוב בשבוע ומי הצליח לעשות את זה בשעה אחת בלבד ועוד נושאים חשובים ומהותיים העומדים על סדר היום.
מכת העימותים
המשך ישיר של מכת האגו, היא מכת העימותים. עופר לוי מאשים את אייל גולן בכך שהוא שר בפלייבק בהיכל נוקיה. אליקו לא משמיע את משה פרץ כי הסינגל שלו הושמע קודם בתחנת רדיו מתחרה. אליקו משלים עם משה פרץ. שרית חדד ו-ג'ולייטה רבות על שיר שבכלל לא שלהן. קובי פרץ כמעט עושה קמפיין לחומוס וברגע האחרון ליאור נרקיס קוטף את התפקיד. די די דיינו !
מכת הקאמבק
ישי לוי חזר אלינו בשנתיים האחרונות עם להיטי ענק רומנטיים וקצביים ואפילו שחרר שני אלבומים חדשים ומקסימים. להקת אתניקס שבה לפעול בכל הכוח ואפילו משה כהן חזר לאחרונה בשאלה עם תשובה מוזיקלית אחרי 10 שנים במדבר. אביבה אבידן התקמבקה ללא ספק עם האלבום "צו הלב" היפיפה. בועז שרעבי, יואב יצחק ו-אבנר גדסי החזירו אלינו בגדול את הלהיטים הנוסטלגיים שלהם במסגרת פרסומת לחברת הביטוח.
שאמשיך?!… שיהיה חג שמח לכולם!
מה דעתכם? מסכימים עם זהבה? אתם מוזמנים לכתוב לנו בתגובות!
גם אתם רוצים שהכתבה שלכם תתפרסם בחריף? אתם תמיד מוזמנים להעביר ל-תיבת הדואר של חריף
(harifcoil@gmail.com) – כתבות, ביקורות, תמונות מהופעות וכל מה שנראה לכם מעניין בנושא מוזיקה מזרחית.
חחחחח….
הרגת אותי עם מכת הצדיקים..
נראה לי שאחרי הכתבה הזאת את זו שצריכה לעשות תשובה באומן……..
היא צודקת בכל מילה אשכרה מילים שחקוקות בסלע!!!!!!!!!!
המוזיקה המזרחית תכלס זאת מוזיקה שכייף כל פעם לשמוע מחדש את שיריה והיא שיא האיכותית שיש.. ומי שרוצה להרוס את התדמית של המוזיקה הזאת יכול לאהוב מוזיקה אחרת זה בסדר לגמרי כל אחד שיתחבר למוזיקה שבא הוא אוהב…. ובכל אופן המוזיקה הזאת הוכיחה ותוכיח שיש בה הרבה הרבה כישרונות כי כל פעם נולדים שירים ,זמרים , מלחינים וכותבים מיוחדים שמייצגים את ישראל בכבוד רב מאד!!!
ותכלס תכלס אין על המוזיקה הזאת ותדעו כלל לא יהיה מי שיחליף את הכישרונות שנולדים במוזיקה הזאת אז אני באופן אישי לא מסכימה עם הכתבה הזאת בכללל!!
קקקקקקקקקקקוווווובי פפפפפפפפפפפרץץץץץץץ המללללללללללללללללללללללללך !!!!!!!!!!!!!