ראיון: יוני יעיש באלבום בכורה – "זוהי דרכי"

הזמר והיוצר יוני יעיש משחרר היום (24.1) את אלבום הבכורה שלו – "זוהי דרכי".

יעיש, בן 31, נחשב לאחד היוצרים המבטיחים והאיכותיים במוזיקה הים תיכונית. בשנים האחרונות תרם יוני יעיש מכישרון הכתיבה וההלחנה שלו לאמנים רבים כמו ישי לוי ("אובדן התמימות"), שלומי שבת ("ואני מול עצבך"), מרגלית צנעני ("דווקא היום") ו-אייל גולן ("זר כיסופים") ובשנה האחרונה הוא עובד על אלבום הבכורה שלו שיוצא היום.

אלבום הבכורה של יעיש, זמר רגיש ואיכותי, בעל קול עמוק ונוגע, כולל 10 רצועות, שעל כולם הוא חתום כיוצר למעט הקלאסיקה "שובי לביתך" של שם טוב לוי שייכלל בפרויקט המוזיקלי "שני צדדים למטבע".

עד היום יצאו מתוך האלבום חמישה סינגלים בסך הכל: "געגוע", "שמעתי שמעך", "אם לא מתי אתמול", "אצא לקראתך" ו-"זוהי דרכי", שיר הנושא של האלבום.

המוזיקה העמוקה והאיכותית של יעיש חריגה בנוף הים תיכוני ואין ספק שמדובר בזמר ויוצר מסקרן. לכן החלטנו לראיין אותו לכבוד צאת האלבום!

היי יוני, מזל טוב על אלבום הבכורה!

"תודה רבה. כיף לשמוע שהאלבום סוף סוף יוצא. אני בדרך כלל מתמקד במוזיקה ותו לא. המוזיקה היא פועל יוצא של מי שאני – אני לא משקיע בה יותר מדי מחשבה, אני כותב כי זה יוצא ויש מוזה"

אתה יכול לספר לנו בקצרה על עצמך? מאיפה צצת פתאום בגיל 31 והחלטת לפצוח בקריירת סולו?

"מי שיודע מאיפה באתי ומכיר אותי יודע שלא צצתי פתאום. לי זה נראה טבעי, על אף שלאחרים שלא מכירים אותי זה לא נראה ככה. גדלתי במושב נחלה, זה מושב של תימנים בדרום והמוזיקה התנגנה בחצרות. אבי היה זמר וגם דודי היה מנגן ושר – אז זה בא לי ככה בצורה טבעית. לפני עשור התחלתי לעשות מוזיקה, הקלטתי סקיצות אצל נדב ביטון ובאיזהו שלב החלטתי שאני צריך עוד קצת להתגבר ולהתבגר, אז לקחתי צעד אחורה"

הבנתי שהיה איזושהי סיפור עם פציעה בצבא.

"כן, שירתתי בגולני ונפצעתי בגב במהלך אחד האימונים והשתחררתי אחרי שנתיים. במהלך השיקום היה לי סוף סוף קצת זמן לקחת את החומרים שכתבתי לאורך השנים ולהקליט אותם באולפן. אז הקלטתי כמה סקיצות ואחת הסקיצות הוקלטה והפכה לשיר בשם "לצעוד לבד" שביצעתי אותו בדואט עם אחי ובעקבותיה התחילו הרבה פניות מכל מני גורמים מוכרים בתעשייה להשקיע באלבום שהובילו גם לכל מיני ציפיות מעצמי ומהמוזיקה שלי. בסופו של דבר מצאתי את עצמי במקומות שלא הרגשתי בהם נוח והחלטתי לקחת צעד אחורה"

אז מה עשית במקום המוזיקה?

"החלטתי לעזוב את המוזיקה וללמוד הנדסה כדי להתפרנס. במקביל ללימודים, הג'וק של המוזיקה לא עזב אותי, ואז התחלתי לחשוב מה אני רוצה מעצמי ואיך אני שם גבולות ולא מצפה יותר מדי מעצמי ומהמוזיקה שאני יוצר. בגלל זה אני גם מרגיש שאני בא ממקום אחר וגישה שונה אל המוזיקה, העשייה שלי היא ממקום של מוזיקה ובאמת אין לי ציפייה שישמיעו אותי במקום כזה או אחר. או ששיר שאני מוציא יהיה השיר הכי מורד לסלולרי – כי אני לא תלוי רק בה כלכלית. אני היום נשוי עם ילד שנולד לפני חצי שנה ואני מלמד מוזיקה ומתמטיקה בכפר נוער בסיכון "קדמה" ותיכון רמלה. במקביל להוראה, אני עובד על המוזיקה שלי"

התפרסמת בהתחלה בזכות השירים שיצרת לגדולי האמנים בתעשייה – כמו שלומי שבת, ישי לוי ואייל גולן

"נכון, למרות שחשוב לציין שהמפגש עם האמנים נעשה במקביל לעבודה על האלבום שלי. לא שלחתי חומרים אלא האמנים עצמם נחשפו אל החומרים שלי וכששלומי שבת או ישי לוי או אייל גולן פונה אליך – אתה לא אומר לא. זה המקום גם להודות להם, במיוחד לישי לוי שליווה ועדיין מלווה אותי בכל צעד. ישי נמצא שם תמיד, הוא צועק עליי וגם יודע להגיד שהוא גאה בי, הוא סוג של אבא רוחני. היום אני כבר מסתכל עליו כחבר וייאמר לזכותו שהוא יודע לתת לי בראש כשצריך ולשפר אותי מוזיקלית"

השירים שלך הם איכותיים בצורה חריגה בנוף הים תיכוני של ימינו, בעיקר מבחית הטקסטים

"שוב פעם, זה בגלל שהגישה שלי קצת שונה, אין לי איזה כישרון נדיר מבחינת כתיבת טקסט – אני פשוט בגישה שהטקסט הוא מעל הכל ועליו מלבישים את הלחן ולא כמו שנהוג במרבית הפעמים היום במוזיקה הים תיכונית שלרוב מביאים לחן ומתוכו יוצרים טקסט. לדעתי הטקסט הוא הנשמה והעיקר בעשייה המוזיקלית"

אתה יכול להסביר את פשר שמו של האלבום "זוהי דרכי"?

"זוהי דרכי זאת סוג של אמירה. זה בא מתוך מקום של לתת מענה לכל השאלות הלא פתורות שאני נשאל – אני יוצר מוזיקה בצורה שהיא פחות מקובלת היום. לפעמים אני שואל את עצמי למה המוזיקה שלי פחות מסחרית או למה אני לא יכול לכתוב שיר כמו "בלבלי אותו", בגלל שמוזיקה שמחה ופשוטה שכזו היא גם חלק ממה שהקהל אוהב. זה סוג של מיינסטרים שאיפשהוא הייתי רוצה להיות חלק ממנו – זו מוזיקה שמחה, אבל אז מגיעה התשובה – זוהי דרכי, זה אני וזאת המוזיקה ששלי שאני יודע ואוהב ליצור"

מה ההשפעות המוזיקליות שלך? מאיפה באה ההרשאה?

"המוזיקה שלי היא שילוב של כל סוגי המוזיקה שנחשפתי אליהם עד היום, מעצם היותי בן מושב תימני בדרום שמעתי המון ישי לוי, מרגלית צנעני, אבנר גדסי ומצד שני אני שומע גם אהוד בנאי וברי סחרוף, ככה שזה שילוב של הכול ביחד".

אתה מודע לכך שהקול וסגנון השירה שלך מזכיר את עמיר בניון? זה מחמיא או שאתה מנסה להתרחק מההשוואה?

"אני מודע לזה (צוחק). ההשוואה לעמיר רק מחמיאה לי. אנחנו חברים, אז זה מעלה לי חיוך על השפתיים, למרות שלמדתי להבין שבאמת אני נשמע יותר כמו אבי, אח של עמיר. אולי בעזרת השם אני ועמיר נעשה איזה שיתוף פעולה בעתיד"

מה לגבי הופעות – יש משהו בתכנון?

"עכשיו סביב יציאת האלבום אני מתכוון גם להופיע, עד היום הופעתי יותר בפורמט אינטימי של חברים ובני מושב"

ומה החלום שלך? מה שאיפה שלך כיוצר וזמר בתחילת דרכו?

"החלום? להמשיך ליהנות מהעשייה המוזיקלית ושהמוזיקה תבוא מהמקום הכי טהור שיש ולא נגוע בציפיות כלכליות או מסחריות".

מערכת חריף מאחלת ליוני יעיש המון הצלחה בדרכו המיוחדת!