לפעמים במדינה שלנו אוהבים לשרוף זמר ולהגיד עליו שהוא זמר של שיר אחד. אחרי הצלחה גדולה עם להיט גדול לא מאמינים כבר בסינגלים הבאים של אותו אמן ולא משנה כמה השיר יהיה איכותי ומשובח, אופי ישראלי שכזה. בדיוק כמו שבישראל יש את משבר האלבום השני, אף פעם לא מאמינים בדרך ונותנים את כל הכבוד והערכה בעשייה וביצירה. זה נכון על רוב האמנים שפרצו כאן עם שיר אחד או אלבום בכורה מוצלח ונעלמו אבל חנן בן ארי הוכיח לכולנו שאם רק מאמינים, עובדים קשה וכן גם אם זוכים באבקת כישרון מהיושב במרומים – מצליחים.
כולנו זוכרים אתה פריצה הגדולה של חנן עם השיר "החיים שלנו תותים", אבל אל לכם לקחת לו את ההשיגים והאיכות מהשיר "אמא אם הייתי" שבעיניינו הוא אחד השירים היותר איכותיים, משובחים ועוצמתיים ששמענו בחיינו.
יש משהו בבחור עם הכיפה, משקפיים ומראה בני עקיבא שפשוט כובש אותנו, מסכימים?
הוא יודע לכתוב את המילים המתגלגלות, המרגשות, המצחיקות והנוגעות בדיוק כמו שהאוזן הישראלית רוצה לשמוע.
רק הוא מסוגל לרשום משפט כמו "אין לנו זכות בכלל להתלונן, הכל טפו , חמסה וברוך ה'" ולהגיע כמעט לכל אוזן במדינה.
הוא מוכשר, חרוץ ואם זה לא מספיק, מבט קטן בלוח ההופעות שלו שייתן לכם להבין כמה אנשים אוהבים אותו וכמה שהיומן שלו סגור כבר כמה חודשים קדימה.
בשנה הזו הוא הספיק להוציא שיר אהבה לאישתו "תודה שאת", דואט ענק עם משה פרץ וביקש מכולנו שלא נסכם אותו בויקיפדיה.
אז סוף השנה הוא זמן טוב לסיכומים ועם זאת נקשיב לבן ארי ולא נסכם, אלא נודה על שנה של עשייה מבורכת, שנה שבה זכינו להכיר סוג של זמר אחר, שונה ממה שהאוזן שלנו רגילה לשמוע וכן, גם העין.
עם שנה כזו בהחלט שאין לנו זכות להתלונן, אלא לחכות שהשנה החדשה תתחיל ונזכה לקבל עוד טעמים חדשים ושירים מבית היוצר של חנן.
השלום הפנימי מתחיל כאן, בחיבור בין כל העולמות, דתיים חילוניים, מזרחיים ואשכנזים כולנו פה אחד מקשיבים למוזיקה של חנן בן ארי, אולי כאן מתחילה הישועה? תמיד אמרנו שהמוסיקה מחברת בין כולם, חנן הוא ההוכחה לכך.
אם זה לא מספיק לכם, תקדישו שלוש דקות ושלושים ושש שניות לשיר הבא שפשוט יעשה לכם סדר מה קורה היום, מה צריך ומה לא צריך לעשות כדי שיהיה עולם שטוב יותר לחיות בו.
חנן בן ארי אתה ללא ספק הזמר שנכנס לנו ללב בשנה האחרונה.