הפרויקט המיוחד של חריף – האנשים שמאחורי הקלעים במוזיקה הים-תיכונית, הולך ותופס תאוצה. החלק הנוכחי עוסק באחים אזולאי.
כמעט לכל אחד מאיתנו יצא לבקר ביפו העתיקה, לחלוף על מגדל השעון העתיק בכניסה לעיר ואף להנות ממטעמי הטאבון הטעימים של אבולעפיה. אבל בדרך למקומות אלו העוברים והשבים חולפים על פני חנות קטנה שרק השלט בכניסה – "האחים אזולאי", מסגיר את חשיבותה בעולם המוזיקה הים תיכונית.
החנות "האחים אזולאי" שייכת למאיר, יצחק ודוד אזלואי אשר הקימו בשנות ה-60 חברת תקליטים מקצועית שהקליטה (באמצעות אולפן הקלטות מקצועי שהקימו בשם "קוליפון"), הפיקה והוציאה לאור אלבומים רבים בשלל סגונות מזרחיים. עם השנים הפכה חברת התקליטים של האחים אזולאי למוקד המוזיקה המזרחית בארץ. הפעילות של האחים נחשבה לחלוצית באותה התקופה, שכן עד לאותם שנים היו קיימים בעיקר תקליטים של מוזיקה קלאסית בארץ. המוזיקה המזרחית כמעט ולא הושמעה ובטח שלא הוקלטה ותועדה.
ההצלחה הראשונה של האחים הייתה כשזמר צעיר, יליד מרוקו, נכנס יום אחד לחנות התקליטים שלהם בחיפוש אחר מישהו שיפיק לו תקליט. הזמר, בשיתוף פעולה עם האחים, הקליט את שני שיריו הראשונים: "שיר השיכור" ו-"שלום לבן- דודי", שזכו לביקוש רב וזיכו את הזמר בפרסום רב עד שזכה עם השנים לכינוי הכבוד "הטרובדור הגדול של הזמר הים תיכוני" – הלא הוא הזמר ג`ו עמר.
לאור ההצלחה, האחים המשיכו את פעילותם ועבדו עם אמנים גדולים באותה התקופה כמו הזמר אריס סאן שעימו הקליטו את השירים "בום פם" ו-"פפלומה" והזמר סטליוס קזנג`ידיס שנחשב באותם שנים לאחד מהכישרונות הגדולים ביוון. במרוצת השנים המשיכו האחים אזולאי לעבוד עם כישרונות צעירים שהפכו לאומנים מהשורה הראשונה בארץ, בין היתר עם צביקה פיק, עופר לוי, גבי שושן, אהובה עוזרי, ועוד.
כיום, הזכר היחיד שנותר מפעילותם הרבה של האחים הוא אותה חנות תקליטים שעודנה שוכנת ברחוב רזיאל מול מגדל השעון ביפו. כיום, ניתן למצוא בחנות בעיקר תקליטים של מוסיקה יהודית- דתית, ז'אנר בו האחים מרכזים את עיקר תשומת ליבם בשנים האחרונות.